דום נשימה בשינה: הסימנים שאסור להתעלם מהם

רוב האנשים שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה אינם יודעים על כך. הם יודעים שהם עייפים. שקשה להם להתרכז אחרי ארוחת צהריים. שבן או בת הזוג עברו לישון בחדר אחר בגלל הנחירות. את הקשר בין הדברים הם לרוב לא עושים, ולעיתים קרובות חולפות שנים עד לאבחנה.

מה קורה בפועל

בזמן השינה שרירי הלוע נרפים. אצל חלק מהאנשים הם נרפים עד כדי כך שדרכי הנשימה העליונות נחסמות — לפעמים חלקית, לפעמים לחלוטין. זרימת האוויר נפסקת, רמת החמצן בדם יורדת, והמוח מעיר את הגוף לרגע קצר כדי לפתוח מחדש את הנתיב. זה קורה ואז חוזר על עצמו. בלילה אחד זה יכול לקרות עשרות ואף מאות פעמים.

ההתעוררויות האלה קצרות מכדי שנזכור אותן בבוקר. אבל הן שוברות את מבנה השינה. אפשר לשכב במיטה שמונה שעות ולא להגיע כמעט בכלל לשלבי השינה העמוקה שבהם הגוף מתאושש. מכאן העייפות שלא מוסברת על ידי מספר שעות השינה.

הסימנים

חלק מהסימנים מופיעים בלילה, ואותם בדרך כלל מזהה מי שישן לידכם:

• נחירות חזקות, במיוחד כאלה שנקטעות בשקט ואז חוזרות בנשימה רועשת

• הפסקות נשימה שבן או בת הזוג מבחינים בהן

• התעוררות פתאומית עם תחושת חנק או מחסור באוויר

• יקיצות תכופות להטלת שתן

וחלק מופיעים ביום:

• ישנוניות למרות שינה של שעות מספיקות

• כאב ראש בשעות הבוקר, לרוב חולף תוך שעה או שעתיים

• יובש בפה או כאב גרון עם היקיצה

• קושי בריכוז, שכחנות, ירידה בסבלנות ובמצב הרוח

• הירדמות לא רצונית — מול הטלוויזיה, בישיבות, ובמקרים מדאיגים יותר ברמזור אדום

הסימן האחרון הוא זה שמצריך פנייה מהירה. ישנוניות בנהיגה היא סכנה ממשית, לכם ולסובבים אתכם.

מי נמצא בסיכון

עודף משקל הוא גורם הסיכון השכיח ביותר, ובמיוחד היקף צוואר גדול. אבל דום נשימה בשינה אינו מחלה של אנשים שמנים בלבד — אני רואה במרפאה לא מעט אנשים רזים לגמרי עם מחלה משמעותית, שאצלם הגורם הוא מבנה אנטומי של הלסת, הלוע או המבנה הגרמי של הפנים.

גורמים נוספים כוללים גיל מבוגר יותר, מין גברי, גיל המעבר אצל נשים, שתיית אלכוהול בשעות הערב, עישון, תת פעילות של בלוטת התריס, וסיפור משפחתי.

למה לא כדאי לחכות

דום נשימה בשינה אינו רק עניין של איכות חיים, אף שגם זה מספיק סיבה לטפל. הירידות החוזרות ברמת החמצן והעוררות החוזרת של מערכת העצבים הסימפתטית קשורות ליתר לחץ דם — ובמיוחד ליתר לחץ דם שקשה לאזן למרות מספר תרופות. הן קשורות גם להפרעות קצב ובפרט לפרפור פרוזדורים, לאיזון ירוד של סוכרת, ולסיכון מוגבר לאירועים לבביים ומוחיים.

הבשורה הטובה היא שרבים מהדברים האלה ניתנים לשיפור כשמטפלים בהפרעת הנשימה עצמה.

איך מאבחנים

האבחנה אינה נעשית לפי סיפור קליני בלבד. נחירות אינן מעידות בהכרח על דום נשימה, והיעדר נחירות אינו שולל אותו.

הבירור מתחיל בשיחה ובבדיקה גופנית, ולעיתים בשאלון מובנה. משם עוברים לבדיקת שינה. בדיקה ביתית מתאימה לרוב המקרים ונעשית בנוחות במיטה שלכם — מחברים חיישנים פשוטים לפני השינה ומחזירים את המכשיר למחרת. במקרים מורכבים יותר, או כשיש חשד להפרעת שינה נוספת, נדרשת בדיקה במעבדת שינה עם ניטור מלא.

התוצאה מדווחת בין השאר כמדד AHI — מספר אירועי הפסקת הנשימה הממוצע בשעה. אבל המספר לבדו אינו מספר את כל הסיפור. שני אנשים עם אותו AHI יכולים להזדקק לטיפולים שונים לגמרי, בהתאם לתסמינים, למחלות הרקע ולמידת הירידה בחמצן.

אפשרויות הטיפול

CPAP הוא הטיפול היעיל ביותר להפרעה בינונית עד קשה. מכשיר קטן מספק זרם אוויר בלחץ קבוע דרך מסכה ומונע את קריסת דרכי הנשימה. ההסתגלות אינה תמיד מיידית, וחלק מהאנשים מתקשים בהתחלה — כמעט תמיד מדובר בבעיה שניתנת לפתרון על ידי התאמת מסכה נכונה, שינוי הגדרות או טיפול ביובש. שווה להתעקש.

התקן תוך פומי מותאם אישית על ידי רופא שיניים ומקדם את הלסת התחתונה. מתאים למחלה קלה עד בינונית, ולמי שאינו מסתדר עם CPAP.

ירידה במשקל משפרת משמעותית, ולעיתים אף פותרת, מחלה קלה עד בינונית אצל אנשים עם עודף משקל.

טיפול תנוחתי רלוונטי כשההפרעה מופיעה בעיקר בשכיבה על הגב.

טיפול ניתוחי שמור למקרים נבחרים, בעיקר כשקיימת חסימה אנטומית ברורה.

מתי לקבוע תור

אם אתם מזהים את עצמכם בכמה מהסימנים שלמעלה — ובמיוחד אם יש ישנוניות ביום, יתר לחץ דם שקשה לאזן, או שמישהו תיאר לכם הפסקות נשימה בשינה — כדאי לברר. הבירור פשוט, והטיפול משנה את איכות החיים באופן שרוב המטופלים מתארים כמשמעותי כבר בשבועות הראשונים.

ד״ר אריק בלטקסה — מומחה ברפואה פנימית, ריאות ושינה. מנהל שירות שינה והנשמה לא פולשנית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

מרפאה פרטית: בורוכוב 54, גבעתיים | לקביעת תור: 055-9922120

המידע במאמר זה נועד להרחבת ידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.